החלטה בתיק ת"א 8071-04-12

ביום 19/04/2012, לבקשת התובעת, ניתן צו עיקול זמני, בין היתר כנגד המבקשת.

ביום 11/05/2012 ניתנה החלטת כב' השופטת קרן אניספלד, המאזכרת בקשה של המבקשת 2, להורות על ביטול צו העיקול הזמני.

ניתנו הוראות המזמינות תשובה ונקבעה תזכורת פנימית בפני כב' השופטת ליום 30/05/2012.

ביום 31/05/2012 ניתנה החלטה נוספת ע"י כב' השופטת המציינת, כי המבקשת והנתבעת 1, עפ"י החלטה זו (הנתבעות עפ"י כתב התביעה) הגישו כל אחת בנפרד בקשה לביטול העיקול הזמני מיום 19/04/2012, כי הוגשו תגובות הצדדים וכי מוטל על הח"מ לקבוע האם יש לזמן הצדדים לדיון שמא ניתן להכריע בבקשות בלא דיון במעמד הצדדים.

אציין, לפנים מן הצורך, כי  מרבית חודש מאי 2012 שהיתי בחופשה.

בקשת הנתבעת 1 הוגשה ביום 7/5/2012 (בקשה מס' 3) ובקשת הנתבעת 2 (המבקשת כאן) הוגשה ביום 10/05/2012 (בקשה מס' 4).

בקשת הנתבעת 1 עותרת לביטול על אתר ובמעמד צד אחד של העיקול המזני שהטילה התובעת ואף דורשת את חילוט הערובה בת 50,000ש"ח שחויבה התובעת להפקיד באשר העיקול ניתן על בסיס עובדות שקריות אשר גרמו לביהמ"ש לטעות עובר למתן צו העיקול.

הבקשה מציינת, כי התובעת העלימה מכתב התביעה עובדות רבות, כמו גם מבקשתה להטלת עיקולים באורח מכוון וכי המדובר הלכה למעשה בשימוש לרעה שלא כדין בהליכי משפט לצורך  קביעת מה שאינו מגיע לתובעת עפ"י דין.

עוד נטען, כי התובעת לא המציאה את צו העיקול בתוך 3 ימים מיום הפקת צוי העיקול, אלא, רק בחלוף 6 ימים מן המועד השייך ומכאן שהעיקול פקע הן מכוח ההחלטה והן מכוח הדין, כאמור בתקנה 370(3) לתקסד"א.

לצד טיעון זה, מציינת הנתבעת 1, כי הינה חברה רווחית בעלת הון עצמי חיובי ונטולת כל כוונה להפסיק פעילותה או להבריח נכסיה.

לסימוכין צורפו דו"חות כספיים מבוקרים לשנת 2010, דפי בנק של המשיבה, סימוכין בדמות דו"ח אנליסט של חברת דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע"מ.

עוד מפנה הנתבעת 1, להסכם שבינה לבין מועצה מקומית דלית אל כרמל מחודש אוקטובר 2009, שעניינו עבודות בניה בבי"ס ביישוב ושאר המתחייב מההתקשרות החוזית.

עותק מההסכם לא צורף לכתב התביעה ואף לא לבקשת העיקולים הזמניים.

הנתבעת 1 מציינת, כי הצגת נספח ת/1 בלבד לכתב התביעה ולבקשת העיקול (בלא ההסכם בכללותו), אפשרה לה להציג טענות שקריות וחסרות כל בסיס, על מנת להפעיל לחץ על הנתבעת 1.

הנתבעת 1 מציינת, כי ת/1 הינו אישור רשמי של הנתבעות כעמדת התובעת, שעה שמדובר במסמך פנימי שהכין המפקח עפ"י ההסכם והועבר לעיון ולהערות למנהל הפרויקט.

האחרון לא אישר את האמור בנספח ת/1 והעביר את הערותיו למפקח ולאחר שהמפקח קיבל את ההערות ותיקן את המסמך יצא מסמך מתוקן מיום 30/09/2011, לפיו, אושר תשלום בסך 174,004ש"ח בלבד ולא כסכום בין 1,172,824ש"ח כפי שטוענת התובעת בכתב התביעה ובבקשה לעיקול זמני.

העתקו של המסמך סומן 7 והוא צורף לבקשה.

עוד נטען, כי העבודות לא הושלמו וכי הנתבעת 1 לא נטשה את האתר בלא להשלים את העבודות.

תצהיר המפקח לסמוך את העובדות המיוחסות לו בבקשה צורף לבקשה.